בימי הביניים השתמשו במונח "ווייטוושינג" (whitewashing) כדי לתאר את התופעה שבה במקום לנקות לכלוך, צבעו את החפץ המלוכלך בצבע לבן זול, כדי שהמתבוננים יחשבו שזה נקי. בהמשך המונח שימש בהקשרים שונים של טיוח.
מאז התבססו על זה מונחים חדשים:
גרינוושינג – חברות שמזהמות את הסביבה משקיעות מיליונים בפרסומים של מעשה קטנטן שהוא כביכול ידידותי לסביבה, במקום להשקיע את המליונים האלה בעשיה אמיתית לצמצום זיהום ושאר נזקים. וכמובן שהמטרה היא שיפור המוניטין של החברות האלה.
פינקוושינג – אותו הדבר, אבל בהקשר של להט"ב.
ועוד ועוד.

ומה עם וושינג בהקשר לאוטיסטים? (אם יש לכםן רעיון למונח מוצלח, נשמח שתכתבו בתגובות כאן!).
לשמחתנו, העשיה של אקטיביסטים אוטיסטיםות מהארץ ומהעולם נושאת פירות, וארגונים הקשורים לאוטיזם מבינים שהשיח הציבורי משתנה, ושדברים פוגעניים רבים שהם עושים כבר לא לגמרי מקובלים על חלקים הולכים וגדלים של הציבור.

אז מה הפתרון?
האם הפתרון הוא לשנות מדיניות ועשיה לכיוונים שיותר מיטיבים עם אוטיסטים?
אז לא. יותר קל לעשות וושינג, ולהשקיע הרבה בפרסום ובשימוש בשפה כביכול אפירמטיבית, אבל לא לשנות מדיניות ולהמשיך בעשיה המזיקה, בתקווה שהציבור יחשוב שהארגונים האלה "משתפרים".
מה זה אומר?
באופן כללי, כל טיוח של עשיה מזיקה. 

• למשל, היום כל מנתחת התנהגות שתשאלו אומרת "אבל זה לא ניתוח התנהגות כמו פעם, היום זה אחרת". ובכן, זה עדיין גורם לנזקים, אבל אתן מנסות לגרום לציבור לחשוב שלא.
• למשל, שימוש במשפט "שום דבר עלינו בלעדינו", שהוא מהותי ומשמעותי עבור קהילות של אנשים עם מוגבלויות, אבל בלי להבין אותו בכלל ובלי ליישם שום דבר ממנו. המשמעות של המשפט היא שהאוכלוסיה הרלוונטית, במקרה הזה – אוטיסטיםות, צריכה להיות חלק משמעותי מכל פרוייקט כבר מההתחלה ובכל השלבים (היגוי, תכנון, ביצוע), ולא רק כעלי תאנה ובטח שלא רק בתור אחוז מזערי מצוות הפרוייקט.
• למשל, נשות מקצוע שמדברות על "טיפול אפירמטיבי" אבל ממשיכות לנסות לתקן אוטיסטיםות ולגרום לנו להיראות "לא אוטיסטים".

למה זה מזיק?

בבסיס – כי שום דבר מהמדיניות ומהעשיה המזיקה לא משתנה, מלבד הניסיון לגרום לציבור לחשוב שיש שיפור. וגם – כי זה מרוקן מתוכן תכנים שחשובים לנו.
ובעיקר – כי זה מבלבל את הציבור, ומייצר מצב שבו נהיה מורכב יותר להבדיל בין מי שפועלים בצורה מיטיבה לבין מי שפועלים בצורה מזיקה.

ביום ראשון 29.9 בשעה 20:00 ייתקיים רב-שיח מקוון של פעיליםות אוטיסטיםות על מגוון היבטים של וושינג בהקשר אוטיסטי, ואחריו מענה לשאלות מהקהל.

ישתתפו:
מיכל ברקוביץ בר – אוטיסטית, אמא, אשת חינוך ואקטיביסטית למען אוטיסטים, פעילה ב"מרוצפות – אוטיסטיות כותבות" וב"אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל".
לשם ארצי – אקטיביסטית אוטיסטית וסטודנטית לסוציולוגיה.
שני ברשישת – אקטיביסטית אוטיסטית, חברה ב"מרוצפות – אוטיסטיות כותבות" וב"אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל".
אסתר קרמר – אמא, סבתא, סטודנטית באוני' ומרצה במכללה, אוטיסטית, עם מוגבלות פיזית, חרדית ופעילה חברתית.
תומר טוקר – פעיל חברתי, איש חינוך, יזם, ממייסדי הפורום המיוחד בתנועת הצופים  וממנהלי עמותת עוצמת הרצף.
איתי מיכאלי – מוזיקאי יוצר, אקטיביסט אוטיסט, חבר פעיל באס"י וממנהלי עמותת עוצמת הרצף.

מנחה: 
סולה שלי – מראשוני הקהילה האוטיסטית בעולם ובישראל וממייסדי אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל. כותבת ומרצה על קהילה ותרבות אוטיסטית ועל לימודי מוגבלות.

קישור לדף האירוע בפייסבוק (שם תמצאו גם קישור לזום): https://www.facebook.com/share/BgTQjoaCzsDt9zy8
לקבלת הקישור לזום באמצעות דוא"ל סמוך למועד האירוע, מסרו את כתובתכם כאן: https://forms.gle/J4iRsdVjr2B8mTmz8